תוכן

כט) אך בבחי׳ זו הב׳, שנקרא ל דצלם, ע״ש נה״י דתבונה עצמה. והנה התבונה אינה רק שם ס״ג כנ׳׳ל. ולכן נעלם ממנו אפילו אהי״ה עצמו, ולא נשאר ממנו רק המילוי דאלפין, שהוא גי׳ צ״ל, וגם שרשו אינו רק ל לבדה של צלם, שהוא רומז אל ס״ג תבונה, והם ג׳ יודי״ן שבס״ג, שהם גי׳ ל דצלם, והם ג׳ יודי״ן אלו ג״ס נה״י דתבונה, כי הם הנגלין, לא המוחין עצמן.